האם תסמונת אירלן קיימת? מיתוסים, מחקרים והאמת המדעית לספקנים!

תקציר

ספקנים, היזהרו! הפוסט הזה מתמודד באופן ישיר עם כל התפיסות השגויות (מיתוסים) שלכם בנוגע לתסמונת אירלן ולשיטת אירלן והם תסמונת אירלן קיימת בכלל. אנו מבינים שאולי אינכם מכירים את המידע העדכני ביותר בנושא. אנו מניחים שהפרוטוקולים והמדיניות להערכה שמיושמים על ידי אנשי מקצוע מוסמכים בתחומי הפסיכולוגיה, החינוך ובריאות הנפש העובדים עם אנשים עם התסמונת – חדשים עבורכם. אנו גם מנחשים שסביר להניח שלא קראתם את הספרות המדעית העדכנית בנושא היעילות של סינון ספקטרלי המיועד לתסמונת זו. וזה בסדר. אנחנו כאן כדי לעשות טוב לעולם וגם אתם יכולים לעזור בכך, אם קצת נכונות לקרוא ולהעמיק את ההבנה שלכם בתחום.

מיתוס 1:
בעיית ראייה היא מצב רפואי ורק רופא יכול לאבחן אותה

בוא נתחיל בהגדרת תסמונת אירלן – מה היא כן ומה היא לא?

תסמונת אירלן, היא בעיה בעיבוד חזותי המבוססת על אור. באופן ספציפי, מדובר במספר של תסמינים שנגרמים כאשר המוח מתקשה לעבד אור וגירויים חזותיים בצורה יעילה.

תסמונת אירלן אינה בעיית קריאה,  אינה דיסלקציה, אינה בעיית ראייה או ליקוי בראייה, ואינה מצב רפואי. שיטת אירלן נבחנה על ידי גופים אמריקאיים כמו מועצות האופטומטריה והוועדה הרפואית, שהגיעו למסקנה כי היא אינה נחשבת לרפואה או לאופטומטריה. תסמונת אירלן היא בעיית עיבוד מידע ותחושה, בדומה לבעיות עיבוד אחרות (חזותיות או שמיעתיות), שמזוהות באמצעות אבחונים פסיכו-חינוכיים ומטופלות במערכות הפסיכולוגיה והחינוך.

המצב והטיפול בו באמצעות סינון אורכי גל, מותאם אישית התקבלו ויושמו במדינות רבות בעולם, כולל ארה"ב, שבה שימוש בעדשות או שקפים צבעוניים נחשבים לעזרים מאושרים, ומוכרים כהתאמה במבחנים ממלכתיים ובוועדות הקולג'ים.

מיתוס 2:
תסמונת אירלן היא בעיית ראייה שלא אובחנה

הקשר לבעיות ראייה

מחקרים הראו שבעיות אופטיות, כולל חריגות בתפקוד ראייתי דו-עיני או מיקוד, אינן הבסיס הפיזיולוגי של תסמונת אירלן [1-3] עם זאת, מכיוון שבעיות ראייה שלא תוקנו יכולות להשפיע על תפיסה חזותית, חשוב לבצע בדיקת עיניים אצל מומחה לפני מועד אבחון של אירלן.

המטפלים המוסמכים בשיטת אירלן עובדים בשיתוף פעולה עם מומחי עיניים על מנת להעניק טיפול מקיף הכולל את מערכת הראייה כולה – העיניים והמוח גם יחד. המוח משתמש בצבע האור כדי לווסת מגוון תפקודים חשובים, כולל השעון הביולוגי וגם את יכולת התפיסה, הקשב והזיכרון.

למרות שעדיין לא ברור מדוע אנשים נבדלים זה מזה ברגישות לחלקים שונים של ספקטרום האור, תופעה זו ידועה היטב ברגישות לאור, שמקורה בתסמונות שונות – ממיגרנות ועד פגיעות מוח טראומטיות.

מחקרים עם הדמיית תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) מראים שגם אנשים ללא בעיה רפואית מגיבים באופן שונה לצבעים, והשוני הזה משפיע על אזורי מוח הקשורים ללמידה, רגש וקשב.

במוח שונה נוירולוגית, כמו בתסמונת אירלן, הדבר מתבטא ברגישות יתר לאורכי גל מסוימים, מה שיוצר תסמונת של לחץ חזותי (Visual Stress). סינון מדויק של אורכי הגל בעזרת עדשות צבעוניות מסייע למוח להתמודד עם רגישות זו ולשפר את עיבוד המידע הכללי – ולא רק את יכולת הקריאה.

מיתוס 3:
צבעים יכולים לטפל בדיסלקציה

צבע אינו טיפול מתאים לדיסלקציה, ומטפלי אירלן אינם ממליצים עליו למטרה זו

דיסלקציה, על פי ההגדרה של האגודה הבין־לאומית לדיסלקציה, היא בעיית עיבוד שפתית, ובפרט ליקוי בפונולוגיה, אשר ממוקד באונה השמאלית של המוח. טיפול בדיסלקציה צריך להתמקד בשיטות מוכחות לשיפור הליקוי הראשי הזה ואתגרים נלווים בעיבוד שפה. טיפול זה אינו כולל שימוש בצבע, שהוא מתאים רק עבור אנשים הסובלים מבעיה בעיבוד חזותי המבוססת על אור (כלומר, תסמונת אירלן / עומס חזותי)

תסמונת אירלן משפיעה בעיקר על הקורטקס הוויזואלי (האזור החזותי במוח), ומתאפיינת במערכת ראייה עם תגובתית יתר. מכיוון שהתסמונת מוחמרת על ידי גורמים סביבתיים כמו תאורה חזקה ומלאכותית או גירויים בעלי ניגודיות גבוהה – תחום הקריאה עלול להיות מושפע. עם זאת, קשיי קריאה אינם הליבה או העיקר בתסמונת אירלן.

הארגון הבין־לאומי של אירלן אינו תומך בשימוש בצבעים כטיפול בדיסלקציה. עם זאת, חלק מהאנשים סובלים גם מדיסלקציה וגם מתסמונת אירלן, ובמקרים כאלה יש לטפל בכל אחת מהתסמונות בנפרד ובאמצעות גישות מתאימות ונבדלות.

מיתוס 4:
אין מחקר שמראה שצבעים עוזרים לתסמונת אירלן

פורסמו יותר מ־200 מאמרים בכתבי עת מדעיים עם ביקורת עמיתים שתומכים בשימוש בצבעים לטיפול בתסמונת אירלן

היסטוריה מדעית של למעלה מ־40 שנה, שכוללת דיסציפלינות שונות כמו פסיכולוגיה, חינוך, אופטומטריה, נוירולוגיה וביולוגיה, ובוצעה במדינות רבות על ידי חוקרים אקדמיים בלתי תלויים.

מחקרים אלו ביססו:

• רכיב תורשתי בתסמונת אירלן [4–6]
• סמנים ביוכימיים לתסמונת [7–10]
• הבדלים בתפקוד המוחי אצל אנשים עם התסמונת [11–17]

המחקרים תיעדו שוב ושוב את היעילות של עדשות ושקפים צבעוניים (colored overlays) כפי שנמדדה:

• בשיפור מגוון כישורי קריאה [18–22]
• בצמצום סימפטומים פיזיים כמו כאבי ראש, מיגרנות, מאמץ עיניים, עייפות ורגישות לאור [23–27]
• ובשיפור תפקוד והצלחה באקדמיה ובמקומות עבודה [28–33]

מחקרים נוירולוגיים מתקדמים

המחקר העדכני ביותר עושה שימוש בטכנולוגיות מיפוי מוח מתקדמות, כמו:

• הדמיית תהודה מגנטית תפקודית (fMRI)
• טומוגרפיה של פליטת פוטון יחיד (SPECT)
• תגובות חזותיות מעוררות (VER)

המחקרים הללו מצאו כי התאמת עדשות משקפיים עם  צבע המותאם אישית (Irlen Spectral Filters) מאפשר:

• להפחתת פעילות יתר באזורים חזותיים של המוח
• לנרמול הפעילות המוחית
• לשיפור מהירות הקריאה בלמעלה מ־20% [35]
• לצמצום ההשפעה של גירויים חזותיים על המוח

מחקר   מתמשך באוניברסיטת קורנל מצא שהפילטרים מפחיתים פעילות יתר באזורים הקשורים לקשב ולראייה, מה שמעיד על הפחתת גירוי יתר קורטיקלי בלתי נשלט.

תגליות נוספות:

• סריקות SPECT מצאו פעילות מוגברת במרכזי רגש ועיבוד חזותי אצל אנשים עם התסמונת, ופעילות מופחתת בצרבלום (שאחראי על תיאום ועיבוד מידע חדש) [34]
• מחקר VER גילה תגובת יתר מוקדמת לגירויים חזותיים בין 30–60 מילישניות, ברמות 3–9 סטיות תקן מעל הנורמה (אפקט ילן־שוויילר). פילטרי אירלן צמצמו תגובה זו והחזירו את המוח לתפקוד תקין מהר יותר [16]
• MEG  הראה שהפילטרים משפיעים על אינטגרציה חזותית תקינה בין 170–200 מילישניות לאחר גירוי [13]
• מחקר של צ’וינארד ועמיתיו (2011) הדגים הבדלים משמעותיים בקורטקס אצל אדם עם תסמונת אירלן לעומת נבדקים בריאים [11]
• מחקר נוסף של הואנג (2011) מצא שהפילטרים מסייעים בהפחתת הפעלת יתר חזותית אצל אנשים עם מיגרנה, מה שמרמז על בסיס נוירולוגי אפקטיבי [12]

 

מיתוס 5:
כל המשקפיים הצבעוניים זהים

המסננים הספקטרליים של אירלן מותאמים אישית לצרכים הנוירולוגיים הייחודיים שלך – הצבע של אירלן הוא תהליך, לא מוצר

אפשר לקנות משקפיים צבעוניים כמעט בכל מקום – אצל רופא עיניים, בסופרמרקט, ואפילו באינטרנט. הצבע כשלעצמו אינו מה שמייחד את שיטת אירלן. כל אחד יכול לתת לך משקפיים צבעוניים. מה שהופך את העדשות של אירלן ליעילות כל כך הוא תהליך האבחון המקיף שמשמש לקביעת החלקים המדויקים של הספקטרום החזותי שהמוח שלך רגיש אליהם, ואז סינון שיטתי ומדויק של אותם חלקים בלבד, בהתאם לצרכים הייחודיים של המוח שלך. יש סיבה שלוקח לאבחון אירלן כשעתיים.

אנחנו לא קוראים לעדשות שלנו "משקפיים צבעוניים", אלא "עדשות משקפיים מסננות צבע של אירלן", כי הן לא רק צבעוניות – הן מסננות באופן שיטתי את אותם חלקים מהספקטרום שהמוח שלך מתקשה לעבד.

לסיכום

אנו מקווים שהמידע לעיל עוזר להבהיר את עקרונות שיטת אירלן ואת הנהלים של בודקים מוסמכים מטעם אירלן:

• תסמונת אירלן נבדלת מבעיות ראייה רגילות ודיסלקציה
• שיטת אירלן אינה מחליפה בדיקת עיניים, ומטפלים מוסמכים דורשים שהמטופל ייבדק על ידי איש מקצוע בתחום הראייה לפני התחלת אבחון אירלן
• ארגון אירלן אינו ממליץ ואינו תומך בשימוש בצבעים כטיפול לדיסלקציה
• מאות מחקרים שעברו ביקורת עמיתים תומכים בקיומה של תסמונת אירלן כבעיה בעיבוד חזותי המבוססת על אור, ומאשרים את יעילות שיטת אירלן וההתערבויות שמספקים אנשי מקצוע מוסמכים
• הצבעים באירלן מותאמים אישית כדי לתת מענה לרגישויות הספקטרליות הייחודיות שלך – בניגוד למשקפיים צבעוניים סטנדרטיים

רוצים לדעת עוד על תסמונת אירלן? צרו קשר >

 מקורות

1. אוונס, ב. ג'. וו., ואחרים (1999). סקירת טיפול ב־323 מטופלים במרפאה ללקויות למידה. Ophthalmic and Physiological Optics, 19(6), 454–466.
2. אוונס, ב. ג'. וו., ואחרים (1996). חקירה ראשונית באטיולוגיה של תסמונת מיארס–אירלן. Ophthalmic and Physiological Optics, 16(4), 286–296.
3. סקוט, ל. ואחרים (2002). מסננים צבעוניים בבתי ספר: ממצאים אורתופטיים ואופטומטריים. Ophthalmic and Physiological Optics, 22(2), 156–165.
4. לו, ס. ג'י. ו-ווטסון, ק. (2012). סמן גנטי לתסמונת מיארס–אירלן. Perceptual and Motor Skills, 114(3), 870–882.
5. רובינסון, ג'. ל', ואחרים (2000). שכיחות משפחתית של תסמיני תסמונת רגישות לסקוטופיה. Perceptual and Motor Skills, 91, 707–724.
6. רובינסון, ג'. ל', ואחרים (2004). שכיחות משפחתית של תת־סוג חזותי של דיסלקציה. Nova Science Publishers, עמ' 27–40.
7. רובינסון, ג'. ל', ואחרים (1999). בסיס ביוכימי אפשרי לבעיות עיבוד חזותי בתסמונת אירלן. Australian Journal of Learning Disabilities, 4(4), 21–29.
8. רובינסון, ג'. ל', ואחרים (2001). ניתוח ביוכימי בקרב הסובלים מתשישות כרונית עם תסמונת אירלן. Perceptual and Motor Skills, 93, 486–504.
9. סוארס, פ. א', ו-גונטיז'ו, ל. ס. (2018). בסיסים גנטיים, ביוכימיים ואימונולוגיים לתסמונת מיארס–אירלן. Brazilian Journal of Ophthalmology, 75(5), 412–415.
10. ספארקס, ד. ל', ואחרים (2003). רמות כולסטרול בפלזמה ותסמונת אירלן. Perceptual and Motor Skills, 97, 745–752.
11. שווינאר, ב. ד', ואחרים (2012). הדמיה מוחית פונקציונלית של תסמונת מיארס–אירלן. Brain Topography, 25(3):293–307.
12. הואנג, ג', ואחרים (2011). עדות fMRI להשפעת מסננים צבעוניים על מיגרנה. Cephalagia, 31(8):925–936.
13. לווין, ג'. ד', ואחרים (1997). חקירה מגנטואנצפלוגרפית של עיבוד חזותי בתסמונת רגישות לסקוטופיה. אוניברסיטת יוטה וניו מקסיקו.
14. רידל, פ. מ', ואחרים (2006). השפעת עדשות צבעוניות על תגובות חזותיות בילדים עם לחץ חזותי. Optom Vis Sci, 83(5), 299–305.
15. טוסטה, ס', ואחרים (2024). מסננים ספקטרליים להפחתת פוטופוביה ומיגרנות לאחר חבלת ראש. Brain Injury, DOI: 10.1080/02699052.2024.2309253
16. ילן, א' ו-שוואלר, ט'. (2009). אפקט ילן-שוואלר: תגובות חזותיות ותסמונת אירלן. http://www.yellenandassociates.com/pdf/Yellen_Schweller_Effect.pdf
17. אנדרסון, א', ואחרים (2020). מסננים ספקטרליים להפחתת מיגרנות לאחר חבלת ראש. Journal of Head Trauma Rehabilitation, 35(2), E199–E200.
18. בולדוקיאן, ג', ואחרים (2002). ניסוי מבוקר על השפעת מסננים צבעוניים על קריאה. Ophthalmological and Physiological Optics, 22, 55–60.
19. קים, ג'. ה', ואחרים (2015). ממצאי fMRI בתסמונת מיארס–אירלן. Korean Journal of Ophthalmology, 29(2), 121–125.
20. נובל, ג', ואחרים (2004). מחקר שטח מבוקר על שימוש במסננים צבעוניים והשפעתם על הישגי קריאה. Australian Journal of Learning Disabilities, 9, 14–22.
21. גימרייס, מ. ר', ואחרים (2019). מסננים ספקטרליים ויעילות קריאה. Perceptual and Motor Skills, 127(2), 490–509.
22. וילהנה, ד., ואחרים (2019). ביצועי קריאה משופרים עם מסננים ספקטרליים: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה. Psychology Argument, 36(93), 343–361.
23. הואנג, ג', ואחרים (2011). עדות fMRI להשפעת מסננים צבעוניים על מיגרנות. Cephalagia, 31(8):925–936.
24. ברבוליני, ג', ואחרים (2009). קונוסים לקויים ומסננים מתקנים. Ophta, 2(209), 101–105.
25. בולמר, ג'. (1994). עומס תחושתי ורווחה כללית: האם ניתן לעזור למבוגרים בעזרת עדשות אירלן? תזה לא פורסמה.
26. כרוניקל, א. פ', ווילקינס, א. ג'. (1991). צבע ואי נוחות חזותית אצל הסובלים ממיגרנות. The Lancet, 338, 890.
27. ווילקינס, א', ווילקינסון, פ'. (1991). גוון להפחתת עייפות עיניים מתאורה פלורסנטית. Ophthalmological and Physiological Optics, 11, 172–175.
28. רובינסון, ג'. ל', וקונווי, ר'. נ'. פ'. (1994). מסנני אירלן ואסטרטגיות קריאה. Perceptual and Motor Skills, 79, 467–483.
29. רובינסון, ג'. ל', וקונווי, ר'. נ'. פ'. (2000). השפעת מסננים של אירלן על מבוגרים: מהירות, דיוק, הבנת הנקרא ודימוי עצמי. Australian Journal of Learning Disabilities, 5, 4–13.
30. בולמר, ג'. (1994). ראה סעיף 25 לעיל.
31. אירלן, ה', ורובינסון, ג'. ל'. (1996). השפעת פילטרים צבעוניים של אירלן על ביצועים בעבודה. Australian Journal of Remedial Education, 1, 7–17.
32. וויטינג, פ', ורובינסון, ג'. ל'. (1988). שימוש במסנני אירלן בקריאה: מחקר קליני. Australian Educational and Developmental Psychologist, 5, 7–10.
33. וויטינג, פ', ואחרים (1994). מסנני אירלן לקריאה: מעקב בן שש שנים. Australian Journal of Remedial Education, 26, 13–19.
34. אמן, ד'. ג'. (2004). אור והמוח. עלון Brain in the News, 30 ביוני.
35. קים, ג'. ה', ואחרים (2015). ראה סעיף 19 לעיל.