חרדה היא תופעה נפוצה בקרב ילדים רבים. מאז הקורונה, שיעורי החרדה כמעט הוכפלו [1] והותירו תלמידים עם יכולת לקויה ללמוד, להשתתף ולתקשר עם אחרים בסביבה החינוכית.
במאמר זה אסביר על הקשר בין חרדה לעומס חזותי (המוכרת כתופעת אירלן) כדרך להפחתת חרדה ללא תרופות.
חרדה היא רגש המתאפיין בחשש ומתח גופני, כאשר האדם צופה שמשהו נורא עומד להתרחש. בעקבות הציפיה לאסון, הגוף מכין את עצמו להתמודדות עם האיום: מתח השרירים עולה, הנשימה מואצת והדופק עולה.
חרדה יכולה להיות תגובה נורמלית למצבי לחץ והיא חלק נורמלי מההתפתחות, למשל: תחושת עצבות בבית הספר או חרדה לפני מבחן, אבל היא לא צריכה להיות ממושכת או נפוצה. חרדה יכולה להשפיע על כל קבוצת גיל. התסמינים עלולים להופיע באופן שונה בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד. הילדים בכל הגילאים יכולים לחוות חרדה כללית או פוביות, אך חרדה חברתית ופאניקה נראות לרוב אצל בני נוער. ילדים צעירים יותר נוטים לחוות בעיקר חרדת פרידה או אילמות סלקטיבית.
הסימנים עלולים להיות קשים יותר לזיהוי, על ידי הורים ומחנכים ,במיוחד אם הם פחות חמורים.
סימנים לכך שילד עלול לחוות חרדה בכיתה
1. קושי להתרכז או לשים לב
תלמיד עם חרדה עלול להתקשות להתרכז בשיעורים ולשים לב להוראות המורה.
2. הימנעות מאינטראקציה עם ילדים אחרים
התלמיד עלול להרגיש אי נוחות או פחד מהשתתפות בפעילויות בכיתה ומהתקשורת עם חברי הכיתה.
3. תסמינים גופניים
לחרדה יכולים להתלוות תסמינים כמו: הזעה , רעד בידיים או הזעה בגוף כולו.
4. דאגה מוגזמת
התלמיד עלול מאוד לדאוג לאירועים או דברים שעלולים להתרחש במשפחתו, בבית הספר או בעולם החיצוני.
5. קשיי שינה בלילה
קשיי שינה, יכולים לגרום לעייפות ולירידה ביכולת הריכוז במהלך השיעורים.
בנוסף לתמיכה מקצועית, ישנן מספר אסטרטגיות שבהן מורים ומחנכים יכולים להשתמש כדי לעזור לתלמידים החווים חרדה בכיתה:
1. יצירת סביבת תומכת
יצירת סביבה תומכת וחיובית שמעודדת תקשורת פתוחה וכבוד לכל התלמידים, יכולה לסייע לתלמידים להרגיש בנוח ובטוחים בכיתה.
2. תיאום ציפיות ברורות ועקביות
חשוב שהתלמידים ידעו מה מצופה מהם, ומהן הציפיות הברורות מהם לגבי התנהגותם וביצועיהם.
3. מתן התאמות
לתלמידים עם הפרעת חרדה מאובחנת, מומלץ לעשות שינויים במטלות הבית או הכיתה, כדי לסייע להם בהתמודדות עם החרדה. יש לתת להם יעדים ומטלות הולמים, בהתאם לצורכיהם הפרטיים.
4. עידוד שיטות טיפול עצמי
עידוד שיטות טיפול עצמי, כמו פעילות גופנית, מדיטציה או תרגילי נשימה עמוקה, יכול לעזור לתלמידים לנהל את תסמיני החרדה שלהם.
5. טכניקות הרפיה
כדאי ללמד את התלמידים בסדנאות או בשיעורים מיוחדים טכניקות הרפיה כמו דמיון מודרך ותירגולי נשימה, כדי לסייע להם להתמודד עם החרדה.
כמו כן, חשוב שמורים יהיו מודעים לסימני החרדה ויחפשו תמיכה מיועצי בית vספר, ממנהלים או מאנשי מקצוע אחרים בעת הצורך.
במקרים מסוימים, בעיות בעיבוד חזותי, כמו עומס חזותי (אירלן) , עלולות להחמיר את תסמיני החרדה. רגישות לאור, קשיי קריאה ותסמינים אחרים של המצב יוצרים לחץ ועומס יתר, דבר היכול להוביל לתחושת חרדה.
חרדת ילדים ומשקפי אירלן
אבחון והתאמת עדשות משקפיים מסננות צבע יכולים להקל מאוד על הרגישות החושית, בעיקר במקרים שבהם הרגישות לאור היא הבעייתית ביותר. באמצעות עדשות משקפי אירלן, יש סיכוי גבוה להפחתת החרדות הנגרמות מהעומס החזותי.
עבודה משותפת של הורים, מחנכים וצוות תמיכה, יכולה לזהות את הילדים הסובלים מחרדה ולספק את הכלים והסביבה הדרושים להם כדי לשגשג.
הפניות [1] Racine N, McArthur BA, Cooke JE, Eirich R, Zhu J, Madigan S. שכיחות עולמית של תסמיני דיכאון וחרדה בילדים ובני נוער במהלך COVID-19: מטה-אנליזה. JAMA Pediatr. פורסם באינטרנט ב-9 באוגוסט 2021. doi:10.1001/jamapediatrics.2021.2482
